תוכניות יחודיות

התכנית משתמשת בכלי הפדגוגיה הטיפולית להעצמה רגשית, לגילוי כשרונות חבויים, וביטוי אישי ופועלת בגישה בינתחומית סביב "רעיונות גדולים" ובלמידה סדנאית וחוויות. המיזם הינו פרי שיתוף פעולה בין אגף אמנויות ואגף שח"ר.

במה לאמנויות - מצגת הסבר

במה לאמנויות - עלון מידע

(הפורמאלי והבלתי פורמאלי) בחטיבה העליונה, המגמה היא הסללה לכיוון התמקצעות במגמות, מוזיקה, תאטרון, מחול קולנוע ומדיה ואמנות חזותית. לעומת זאת בחטיבות הביניים נוצר וואקום בתחום לימודי האמנויות השונים. לתלמיד בחטיבת הביניים יש צרכים ייחודיים עליהם תחומי האמנויות ואופן הוראתם עשויים לתת מענה: משמעות ופיתוח יכולת ההתבוננות הפענוח וההבעה, פיתוח כשרים וכשורים חברתיים, חשיבה ביקורתית מאפיינת גיל ואפשרות ללמידה התנסותית מתוך בחירה לצורך פיתוח העדפות, נטיות וכישרונות התלמיד לקראת בגרות.

בעקבות כך פותחו על ידי אגף אמנויות במזכירות הפדגוגית, המפמ"רים וצוות המדריכים יחידות הוראה באוריינטציה חברתית ערכית "אמנויות מעצבות חברה" בעידוד המנכ"ל הוקצו שעות תוספתיות לפרויקטים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים בתחומי האמנויות בחטיבות הביניים ברחבי הארץ. בבסיס התכנית החברתית ניצבת התפיסה של החינוך לאמנויות כמנוע לשינוי חברתי. דרך החינוך לאמנויות מבקשת התכנית להצביע על חשיבותן של האמנויות לחברה, לעמוד על יכולתה לייצג, להעצים ולהעשיר זהות ותרבות וכן לבסס את חשיבותה הקריטית של ההשקעה באמנויות במציאות החברתית והחינוכית הנוכחית בישראל.

מטרות התכנית

• לחשוף את תלמידי חט"ב לכל תחומי האמנויות, בראיה חברתית, באמצעות יחידות סמסטריאליות רב גילאיות וממוקדות תוכן.
• למצוא חיבורים וקשרים, בין כל תחומי האמנויות ובין תחומי הדעת לעשייה דינמית מלהיבה ומעוררת השראה המשנה אוירה, סביבה ואקלים חינוכי.
• ליזום פרויקטים פורצי דרך, המתכתבים עם האמנות המקומית והעולמית.
• לקשור קשרים למעורבות הדדית של הקהילה לביה"ס בתאום עם מוסדות לאמנות פורמליים ובלתי-פורמליים (מוזיאון, קונסרבטוריון, מתנ"ס, מרכז פיס, אולמות קולנוע).

תחום האמנות החברתית מתפתח מאד בעשורים האחרונים. פרויקטים ומיזמים המשלבים אמנות, חברה וקהילה מתחוללים ברחבי העולם, תערוכות אמנות חברתית רבות נערכות וכן מתקיימים קורסים, מחקרים וימי עיון מקצועיים. התחום גדל ומתפתח כדרך חדשה של פעולה אמנותית, של ביטוי קבוצתי וקהילתי, ואף כדרך ליצירת שינוי חברתי. ניתן להגדיר את שגשוגה של האמנות החברתית כשינוי פרדיגמה, כמפנה כולל בתפיסתה של האמנות, תפקידה ומקומה בעולם.

המרכיב החברתי באומנויות מהווה הזדמנות חינוכית ללמידה אקטיבית, בשותפות קרובה "עם" הקהילה והקהל. זהו גם שינוי בתפיסת תפקידו של האמן ומעורבותו החברתית ושינוי בתפיסת היצירה כפעולה משותפת, דיאלוגית, ובעיקר כפעולה חברתית. במסגרת פרויקט אומנויות מעצבות חברה מתקיימים עשרות פרויקטים בחטיבות ביניים ברחבי הארץ, אשר מקיימים שיתופי פעולה מגוונים בין תלמידים, בתי ספר וקהילות, ומחברים בין תלמידים, קהילות וקהל באופנים חדשים, המאפשרים שינוי וגיבוש של קשרים ושותפויות חדשות.

מטרתו של הפרוייקט לנצל את ההזדמנות החינוכית הטמונה באמנות החברתית, לטפח קשרים אלו ולזמן הזדמנויות לתלמידים להיות שותפים פעילים במרחב הציבורי בעזרת תהליכים השתתפותיים ולמידה מבוססת פרויקטים וכך ללמוד על מקום, על זיקה ועל שייכות ולתרום לגיבוש הקהילה.

בהזדמנות זו אנו מבקשים להודות לכל השותפים לפיתוח המיזם, מפקחים, מנהלים, מדריכים, מורים ובפרט התלמידים המיישמים את הפעילות החברתית בקרב ביה"ס והקהילה.

אמנויות מעצבות חברה - התכנית החברתית לחטיבות הביניים

מסמך הצגת התכנית, תקצירי התכניות בתחומי הדעת וקישורים לתכניות בתחומי הדעת

בכוחה של יצירה ויוצרה לתרגם את מה שנראה אכזרי עד אימה להיות מצחיק, לצבוע את הכאב באהבה, את הבדידות להפיג בשירת המקהלה, לייצר יופי מתוך המכאובים, ומתוך הטירוף להציף חמלה. ילדים שבמשך תקופות ארוכות נאלצו להיות בלתי נראים והיצירה הייתה עבורם המקום להשתעשע, לחפש ולמצוא חברים, נערות ונערים שהפכו באחת לבוגרים ואנשים מבוגרים - בעבור כולם כאחד, היצירה הייתה הפתח לחוות ולהיות. ערכה זו היא בעבורם, מקום לסיפורם וליצירותיהם שלעולם לא יאבדו.

בערכה זו מגוון של כ-100 יצירות משנות העשרים של המאה הקודמת ועד לזיכרון השואה בחברה הישראלית העכשווית. היצירות נבחרו מחמישה תחומים: אמנות חזותית, מחול, מוסיקה, תיאטרון וקולנוע, והן משלוש תקופות: טרום שואה, השואה ולאחר השואה. יצירות של נשים וגברים, יהודים ולא יהודים, ממקומות שונים ובטכניקות מגוונות. ביצירות שנבחרו ניתן דגש מיוחד לשני נושאים מרכזיים: מנהיגות וזיכרון אישי וקולקטיבי. היצירות הן ביטוי לרוח האדם, לתקופה או לגעגועים למה שהיה כל אמן בשפתו, כל אמן בראי נפשו וכפי שחווה את האירועים. ביטוי אנושי ותיעודי של אמנים שחוו את השואה, בני הדור השני לשורדי שואה ואמנים אחרים המגיבים לאירועי השואה כאירוע אנושי עצום. היצירות נבחרו באופן שיתאים ללומדים בחטיבה העליונה מבחינת התיאור, התוכן ויכולתם של הלומדים לעמוד על המשמעויות והמסרים.
השואה באי האמנויות - לערכה המלאה​

ילדים בעלי צרכים מיוחדים, חווים לא פעם, באופן מיוחד, חוויות מתסכלות וחוסר הצלחה. האופי המיוחד של שיעורי אמנויות המתקיימים בדרך פדגוגית ודידקטית מקצועית בתחום הדעת, מאפשרים לעבד תכנים לא מודעים וחבויים, ובכך בתהליך זה, מתאפשרת למידה מעמיקה ומתהווים תוצרים אשר לא היו נוצרים בדרך אחרת. חשוב להדגיש כי הוראת אמנויות היא תחום דעת כשאר תחומי הדעת, ואין מדובר בהתערבויות טיפוליות (המורה איננו מטפל).

חשוב מאד שהמורים המלמדים יעברו הכשרה הן בהוראת תחום הדעת והן בחינוך מיוחד.
התמודדות עם אוכלוסייה הטרוגנית מבחינת צרכי התלמידים, אף יותר מאשר בתחומי דעת אחרים, מערימה קשיים ואתגרים מיוחדים, והתאמה של החינוך המיוחד והחינוך לאמנויות היא דבר מרכזי שחייב לבוא לידי ביטוי בהכשרת המורה. לשם כך אנו מקיימים פיתוח מקצועי, שיח מתמיד ומפגשים.

חוברת משיקים - אמנות ההוראה בכיתות הכוללות תלמידים עם קשיים ועם לקויות בלמידה, בהשקה לתחומי הדעת.

דוגמאות לבתי ספר יסודיים

• "ארץ הבובות" - מחול ותיאטרון לכיתות ב' - מיכל מלול, שירה ביבר ששו, רחלי מור שרוייט, יעל שגיא מטקלף.
• יחידת הוראה בנושא חפץ - תיאטרון ואמנות חזותית לכיתות ג' - שלומית סנדרס, מיכל אוטרמן, טימור בנדל פיליפס, גליה קולעד רווה.
• "ארגז כלים" - אמנות חזותית לכיתות ג' - מיה תומר.
• יחידת הוראה בנושא אביב - מוסיקה, מחול, אמנות חזותית ומלאכה לכיתות ג' ד' - לי צבר, עדי יוחליס, עדי פלג, ויקה מלמד.
• יחידת הוראה בנושא סימטריה וא-סימטריה - אמנות חזותית ומחול לכיתות ה' ו' - עידית אגמון, הדס נהרי, איילת פירשט, ליאת צ'יבוטרו.
• יחידת הוראה בנושא הכרת איברי גוף - ידיים - אמנות חזותית ותנועה לכיתות ה' ו' - אביטל ויינשטיין, איריס שרעבי, ענת אונא

דוגמאות לחטיבות ביניים

• הנגשת האזנה ליצירה מוסיקלית - מוסיקה לכיתות ז' - אירנה סרז'ניוק.
• "סצינה מהסרטים - סצינה מהחיים" - שילוב אמנות חזותית וקולנוע לחטיבת ביניים– הדס נהרי.

דוגמאות לחטיבה עליונה

• יחידת הוראה בנושא "ביקור בתערוכה" - המחשת יצירות אמנות באמצעות תנועה לתיכון – אפרת בורוכוביץ' לפיד.

במהלך השנה שולבו ונלמדו נושאים אלה בבתי ספר רבים ובמגמות האמנויות בחטיבות העליונות ומלאו תפקיד מפתח בהעמקת הידע על כל נושא בנפרד, על שניים מתוכם והיו כאלה שיצאו למסע מרתק ששילב קשרים וחיבורים מרגשים גם בין שלשת הנושאים. אחרי שנה של עבודה בה תלמידים רבים נחשפו ליצירות בנושאים אלה ואף יצרו בעצמם, סיכם אגף אמנויות, בחמישה מופעים, את העשייה הענפה. המופעים נערכו בירושלים, במסגרת שבוע ירושלים, ולקחו בהם חלק אלפי תלמידים. את אירועי האגף בשבוע ירושלים פתחו שני אירועים בינתחומיים.

הראשון חיבר בין ירושלים תהילים וש"י עגנון באמנויות והשני נוצר בהשראת המחזה בוסתן ספרדי כהוקרה לפועלו של יצחק נבון נשיאה החמישי של מדינת ישראל ושר החינוך והתרבות, אשר אישיותו מעוררת ההשראה מהדהדת גם בעשייתו האמנותית. במופעים הציגו תלמידי מגמות האמנויות, מבחר קטעים מלאי אהבת אדם וחגיגת החיים תוך מתן דגש על המפגשים הבין תרבותיים המתקיימים בירושלים וזאת במגוון צבעים, שירה, מוזיקה, מחול ותאטרון.

בתחום האמנות החזותית, נפתחה במוזאון ישראל תערוכה שעסקה בפניה הרבות של ירושלים. בתערוכה הושקו פסלי ענק שנוצרו בבתי הספר ברחבי הארץ. בתחום התאטרון הציגו מאות תלמידים סצנות ממחזות הנוגעים לירושלים והשתתפו בסדנאות אמן בהנחיית שחקני תאטרון ירושלמי.
בתחומי המוסיקה והמחול נערך האירוע הבינתחומי המרהיב והחגיגי "לך ירושלים". באירוע לקחו חלק מאות נגנים ורקדנים מלהקות, הרכבי ביצוע ומהתזמורת לאומית.

ערכת הלימוד בה נעזרנו ובאמצעותה הטמענו השנה את הנושא, נכתבה ונאצרה ע"י מומחים בחמשת תחומי האמנויות באופן שיתאים לומדים. התכנים והיצירות נבחרו במטרה "לדבר אל לב בני העשרה" ולעורר אותם לחשיבה ולעשייה, לדיון וליצירה בהשראתן. הקורא ימצא באופן מובנה בכל פרק, רקע ופרטים על היוצר ועל היצירה, על ההקשר שלה ועל מקורות ההשראה שהתלוו אליה. בחלק ניכר מן היצירות לא ניתן להפריד בין "תהלים" ובין "ירושלים", עגנון משוטט בנופי ירושלים, גר בה ויוצר בה

תודתי נתונה לכל השותפים לעשייה שנרתמו למשימה ויחד יצרו חיבור מדהים בין ירושלים, תהילים, עגנון ואמנות. בכל פעם אני נפעמת מחדש מהעובדה שלמסע האמנויות המשלב תיאוריה וביצועים יוצאת קבוצה גדולה של מחנכים שונים ומגוונים המגיעים מעולמות שונים מטאפוריים וגאוגרפיים. מורשת האמנותית והעשייה החינוכית מלכדת את כולנו למשימה חשובה מאפשרת לתלמידים הכיר תרבות, נופים, אמנים ואופקים חדשים.

תודה מיוחדת לגב' מרים בלומנטל, מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית ומיזם 929, על ההשראה ועל תרומתם המשמעותית להשלמה מקצועית של ערכה זו. שלמי תודות מיוחדות לגב' יעל מירו אשר בלעדיה פשוטו כמשמעו ערכה זו לא הייתה רואה אור. בחריצות ובענווה, במקצועיות האופיינית לה, הושלמה הפקת הערכה, ועל כך תודה לה מעומק ליבי.

תבוא הברכה והתודה על כולכם,
ד״ר נורית רון,
מנהלת אגף א׳ לאמנויות ומפמ״ר מחול לשעבר

לערכה המלאה

מטרתה של המפה החברתית הינה להנגיש מידע וידע על אמנות חברתית למען קהילת המורים, האמנים והתלמידים העוסקים באמנות, וכן למען קהל צרכני האמנות, והקהילות השונות בהם מתרחשים פרויקטים של אמנות חברתית.
שדה האמנות החברתית, הינו תחום המתפתח במהירות בארץ ובעולם, ביחד עם שיח האמנות החברתית והמושגים הקשורים בו. התפתחות זאת קשורה למפנה החברתי ולשינויים שמפנה זה מחולל בכלכלה, בחברה ובתרבות. המפה מיועדת לשמש ככלי עזר לארגון המידע על התחום, על הפעילות בתחום ולהבניית הידע למחקר, ולתרום לחוויה ולהתנסות פעילה של הקהל והקהילה.

למפה החברתית

אמנות חברתית